התפתחות השפה

לבני האדם דרכים רבות ליצירת תקשורת: מוזיקה, שפה כתובה, תנועה, שפת הסימנים, אמנות והשפה המדוברת.

השפה היא התקשורת המיידית של בני האדם.

בעלי החיים משתמשים במערכת של סמלים, זה מתוכנת באופן גנטי. לעומת זאת בני אדם לא נולדו עם יכולת טבעית לפתח שפה, הם יוצרים את השפה ומגדירים דרכה את הסביבה והקבוצה אליה הם משתייכים. השפה מתפתחת באופן אינסופי.


על מנת ששפה תהיה אפקטיבית צריכים להתקיים שני הסכמים :

  1. סדרה של צלילים שמייצגת אובייקט או אירוע מסוים

  2. סדר מסוים ליצירת משפט. סדר שנקבע מראש ותלוי תרבות (פעלים, שמות עצם.. דקדוק השפה)

שני הסכמים אלה חייבים להתקיים בכדי ליצור את השפה.



רכישת השפה :

ישנן שלושה מרכיבים לרכישת השפה : דיבור, קריאה וכתיבה.

לכל ילד יש את הפוטנציאל ללמוד כל שפה. מה שמשתנה זו הסביבה והתרבות בה הוא גדל וממנה סופג.

אם לא תהיה חשיפה עקבית לשפה, לא תיווצר התפתחות שפתית ועל כן למבוגר יש תפקיד חשוב מאוד בהתפתחות השפתית של הילד.

תקופת הרגישות לשפה מתחילה בחודש השישי להריון, מגיעה לשיאה לקראת גיל שלוש ויכולה להמשך עד לסביבות גיל 5-6, לשפה תפקיד חשוב מאוד לתחושת השייכות של הילד בחברה.

בגיל 18-20 חודשים ישנו חלון הזדמנויות בו הילד נמצא בתקופת רגישות לסדר, תקופה שמפעילה אצל הילד את הצורך בהמשכיות, סדר וארגון. תקופה זו נתמכת בהתפתחות מוקדמת של המוח.


מריה מונטסורי אמרה שישנם שלושה מאפיינים המאפשרים ליצור שפה:

  1. נטיות ומאפיינים אנושיים- לבני האדם יש נטייה אנושית וטבעית לתקשורת, חיקוי וחזרתיות. הנטייה לסדר עוזרת לנו לסדר את המחשבות ולדבר בסדר מסוים כדי להיות מובנים לעולם.

  2. המוח הסופג- מאפשר באופן מודע ולא מודע לספוג את השפה המדוברת בסביבה שלנו.

  3. תקופת הרגישות- הילד רוצה להיות חלק מהקבוצה, לתקשר ולהרגיש שייך. יש לו כמיהה ללמוד את השפה ולתקשר עם הסביבה שלו.

Psychis Embryo-

ככל שהילד לומד יותר מילים כך מתפתחת האינטליגנציה שלו, לרוב הוא מבין יותר מילים מאשר יכול לבטא.

ככל שהילד יגדל הוא יוכל לבטא טוב יותר את המחשבות והרעיונות שלו.


הצרכים של השפה המדוברת :

  1. שמיעה תקינה- הדבר הראשון שנבדק כשהתינוק נולד

  2. יכולת דיבור תקינה- רפלקס מציצה, לשון משוחררת, מבנה בריא של הלסת, הפה והפנים

  3. סביבה שפתית- מה שהילד שומע וסופג זה מה שייצא בהמשך, שימוש רחב בשפה עשירה ישפיע באופן ישיר על התפתחות השפה של הילד. זו האחריות של המבוגר.

  4. התשוקה לתקשורת- כשהמבוגר מתעניין בחוויות של הילד, מקשיב לסיפורים שלו ולא רק שומע, הילד מפתח תשוקה לתקשורת, הוא צריך מישהו שיקשיב לו בגובה העיניים ובכבוד. מישהו שייתן לו זמן לבחור את המילים.


אבני הדרך ההתפתחותיים :

השפה מתחלקת לשני שלבים –

  1. טרום לשוני: שישה חודשים להריון ועד המילה הברורה הראשונה באזור גיל שנה.

  2. לשוני: 12 חודשים ועד אינסוף.

הקולות והצלילים שהילד שומע משפיעים עליו עוד כשהוא ברחם, כשהוא שומע את קולה של אימו שרה לו ומדברת אליו הוא זז ואילו כשהוא נולד קולה של אימו מוכר לו מהרחם ומרגיע אותו.

 

"At four months (some put it earlier and I am inclined to agree) the bebe becomes aware that this mysterious music which surrounds him and touches him so deeply, come from the human mouth."

Montessori Maria, The absorbent Mind.

 

מגיל חודשיים ועד 4 חודשים הילד יתחיל למלמל ולברבר

בגיל חצי שנה המלמול ממלמול אוטומטי למלמול מודע ומבחירה, המלמול הופך לערבוב של צלילים והם מתחילים להגות הברות ברורות יותר.

בגיל שבעה חודשים התינוק מחבר בין סיטואציות לקולות שיוצאים ממנו

בגיל שמונה חודשים כבר אפשר להבחין בהתחלה של מילים ראשונות עם "הקלות".

לקראת גיל תשעה חודשים יש חזרתיות על מילה ממקום של תרגול ואימון.

לקראת גיל 10 חודשים הם מתחילים להצביע ולסמן למה הם מתכוונים.

לקראת גיל שנה התינוק מתחיל להגיד את המילים הראשונות.

12-18 חודשים התינוק מייצר המון מילים שבדרך כלל יהיו עצמים דוממים, הם מתעניינים בכל דבר בסביבה ורוכשים בין 8-11 מילים בחודש.

18-24 חודשים התינוק ישלב 2-3 מילים ויתחיל להכליל את התחביר כחלק מהשפה שלו.

לקראת גיל 24 חודשים הוא מתחיל להשתמש בשייכות ולהגיד "אני, שלי.."

בגיל שנתיים הילד מגלה את היכולת שלו להתנגד ולכן על כל דבר שנשאל אותו נקבל את התשובה "לא".



תפקיד המבוגר :

כל מבוגר בסביבת הילד משפיע על התפתחות השפה, כל הצלילים וההברות צריכות להישמע באופן ברור ורהוט. כדאי לשיר לילד ולשיר ביחד איתו גם כשהוא עדיין לא מדייק במילים או בצלילים, לקרוא לו סיפורים שמותאמים לרמת ההתפתחות השפתית שלו, שמבוססים על המציאות, עם ציורים יפים שימשכו את תשומת לבו.

כדאי שתהיינה שיחות מעניינות בסביבתו של הילד ושהמבוגר ידע גם להיות בשקט ולהקשיב בדו שיח, המבוגר הוא המודל של הילד, ממנו הילד לומד גם את יצירת השפה וגם את צורת הדיבור.

על המבוגר לדאוג לסביבה נוחה ונעימה ללא רעשי רקע שייקחו מהילד אנרגיה ותשומת לב רבה.


כמו בכל תחום בעולם המונטסורי- המבוגר הוא זה שיוצר את השפה ואת התפתחותה אצל הילד, על כן עליו לשמש דוגמא ולאפשר לילד לספוג את השפה הגבוהה והנעימה ביותר.


פוסטים אחרונים

הצג הכול