עידוד על התהליך ועל הדרך. לא על ההצלחות והתוצאות.

מתן תחושה שהילד אהוב נחוץ ויכול ללא קשר להצלחות ולפספוסים

נייצר בבית ריטואלים קבועים שבהם כל יושבי הבית מתפנים בשירותים לדוגמא: לפני נסיעה, לפני האוכל, אחרי השינה....

כשמביע קושי או תסכול- נהיה שם עבורו – בחיבוק, בהכלה ובהכרה של כל קשת הרגשות שהוא חווה

״עשית קקי בתחתונים? מה אפשר לעשות?״ נעודד חשיבה עצמאית ומציאת פתרונות לפני שנתן לו את הפתרון לכל בעיה.

נבדוק איתו לא בזמן סיטואציה ״איך זה מרגיש כשיש פיפי? איפה מרגישים את זה? וכשמרגישים שיש פיפי מה עושים?״ באמצעות שאלות שמעודדות את החשיבה שלו הילד ילמד להקשיב לעצמו ולהבין את הגוף שלו.

ננקה ונחליף בשיתוף פעולה מלא וביחד איתו. גם את הסביבה וגם את הילד.

נזכיר הצלחות מהעבר ונאמן אותו לשכפל אותן – ״אתה זוכר שביום שישי עשית פיפי בסיר אצל סבתא? מה עזר לך שם?״

נחזור על מנטרה קבועה ״תתאמן תשתפר, תתאמן תתקדם״